Divrei HaYamim II 2 – דברי הימים ב ב‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיִּסְפֹּ֨ר שְׁלֹמֹ֜ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אִ֣ישׁ סַבָּ֔ל וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּמְנַצְּחִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

And Solomon counted out seventy thousand men to bear burdens, and eighty thousand men that were hewers in the mountains, and three thousand and six hundred to oversee them.

תרגום כתוביםרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמְנָא שְׁלמה שַׁבְעִין אַלְפִין גוּבְרִין גִבָרִין נָטְלֵי טוֹעֲנָא וְתַמְנִין אַלְפִין דְפָסְלִין בְּטוּרָא וְשַׁלִיטִין מְמַנָן עֲלֵיהוֹן תְּלָתָא אַלְפִין וְשִׁיתְּ מְאָה.

ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל – וכל אלה גרים היו – הסבלים והחוצבים והמנצחים – ¹כמו שאומ׳ בסמוך ״ויספר שלמה כל האנשים הגרים״ וכו׳ (פס׳ טז).

שלשת אלפים ושש מאות – ובמלכים: ״שלשת אלפים ושלש מאות״ (מלכים א ה׳:ל׳)! ²פ׳ ר״ש ז״ל (שם) כי השלש מאות היו נציבים על כלם. כי השלשת אלפים ושלש מאות היו ממונים על מאה וחמשים אלף שהיו בין סבלים וחוצבים – אלף ומאה על חמשים אלף, כמו שאומ׳ ״ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות״; והשלש מאות מן השש מאות היו על כלם.

1. כמו שאומ׳ בסמוך כו׳. שם בפסוק יז כתוב שאותם הנזכרים כאן היו מאלה הגרים. השוו דבריו למלכים א ה׳:כ״ט, ורש״י ור׳ יוסף קרא שם.

2. פ׳ ר״ש ז״ל וכו׳. כך כותב רש״י על מלכים א ה׳:ל׳ ד״ה ״שלשת אלפים״, וכן נמצא בדברי רד״ק שם בלי ההפניה לרש״י. והשוו גם ר׳ יוסף קרא שם. ועיינו עוד להלן ח׳:י׳ בדברי רד״ק ובהערות.

Solomon counted seventy thousand porters. All these—the porters, the hewers, and the supervisors—were alien-converts, as it says just below, “Solomon counted all the alien-converts …” (v. 16).

Three thousand six hundred. But in Kings [it says] “three thousand three hundred” (1 Kings 5:30)! Rashi, of blessed memory, explains (ibid.) that the three hundred [not included] were prefects over all of them. For the three thousand three hundred were appointed over the porters and hewers, who numbered one-hundred-and-fifty thousand combined—one thousand one hundred for each fifty thousand, as it says “and their supervisors: three thousand six hundred”—and three hundred of the six hundred were over all of them.

ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל וגו׳ – כבר בארנו בפ׳ מלכים כי לא יסתור מה שכתוב בזה המקום ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות מה שכתוב שם (מלכים א ה׳:ל׳) שלשת אלפים ושלש מאות הרודים בעם העושים במלאכה וזה כי השלש מאות הנשארים היו מנצחים על שלשת האלפים ושלש מאות והיו אחד עשר תחת כל אחד מהם באופן שהיו הוא ואשר תחתיו שנים עשר.

ושמונים – מלא וא״ו בכל מדוייקים וכן במסורת כל ד״ה מלא בר בן א׳ ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף לקמן בסוף זה הסימן.

סבל – נושא משא כמו והנושא בסבל (נחמיה ד׳:י״א).

חוצב – כן יקרא כריתת האבן.

ומנצחים – מלשון נצחון ונגישה.

ומנצחים עליהם – רודים ונוגשים עליהם לבל ירפו ידיהם מן המלאכה.

ויספר – ולכן הוסיף לספור הגרים שנוספו על מספר הגרים שספר דוד (כמו שיתבאר בפסוק ט״ז). ובמ״ש כאן שש מאות, כתוב במלכים (ה׳:ל׳) שלש מאות, ושם בארתי הדברים עיי״ש, שגם בזה בא עזרא לפרש ספר מלכים הקודם לו.

תרגום כתוביםרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וַיִּשְׁלַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה אֶל⁠־חוּרָ֥ם מֶלֶךְ⁠־צֹ֖ר לֵאמֹ֑ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִם⁠־דָּוִ֣יד אָבִ֔י וַתִּֽשְׁלַֽח⁠־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים לִבְנֽוֹת⁠־ל֥וֹ בַ֖יִת לָשֶׁ֥בֶת בּֽוֹ׃

And Solomon sent to Huram the king of Tyre, saying, "As you dealt with David my father, and sent him cedars to build for him a house to dwell therein,

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

(ב-טו) חירם מלך צור * – מלכים א ה׳:ט״ז-כ״ח

וְשַׁדַר שְׁלמה לְוַת חוּרָם מַלְכָּא דְצוֹר לְמֵימַר הֵיכְמָה דִעֲבַדְתָּא עִם אַבָּא וּשְׁדַרְתָּא לֵיהּ אַרְזִין לְמִבְנֵי לֵיהּ בֵּיתָא לְמִתַּב בֵּיהּ.

כאשר עשית עם דוד אבי וגו׳ – הנה בזה הספור קצר מאד בס׳ מלכים ולזה ראינו לבארו הנה כמו שעשית חסד עם דוד ששלחת לו ארזים לבנות לו בית לשב׳ בו כן אשאל ממך שתעשה לי חסד.

לבנות⁠־לו בית – במרכא טפחא.

כאשר עשית וכו׳ – כאומר כן עשה עמדי וכאשר יאמר בסוף דבריו.

וישלח שלמה – השליחות ששלח שלמה אל חירם וחירם אל שלמה נזכר גם במלכים (ה, טו - כה), ודברי השליחות שם וכן בקשת שלמה ותשובת חירם, משונה מן השליחות והשאלה דפה, כמו שבארתי שם באורך, וכבר כתבתי שם שעזרא לא כתב כאן שום דבר מן הנאמר בספר מלכים, רק סיפר דברים אחרים חדשים, שבמלכים נזכר שחירם שלח אל שלמה לנחמו ולחזק עמו הברית והאהבה, ואז שלח שלמה אל חירם ובקש שחירם ישלח לו את עבדיו שיעשו לו מלאכה לכרות ארזים מן יער הלבנון שבגבול א״י (כי הם אומנים בכריתת ארזים) ושהוא ישלם שכרם, ושחירם הבין מדברי שלמה שמבקש בלבו יותר מזה, והשיב לו כי יוסיף עמו יותר מאשר שאל וישלח לו ארזים מן הלבנון שבגבול צור, זה הספור הנזכר במלכים. ועזרא הודיע לנו שאחר שקבל שלמה התשובה מחירם שמתנדב לתת לו ארזים מחלק הלבנון אשר בגבול חירם, אז עלה על לבו לבנות בית גם למלכותו כמ״ש בסוף סימן הקודם (כי הארזים שנמצאו בא״י לא היו מספיקים לשני הבנינים, וכן אז ספר הגרים, כי האומנים שהכין דוד לא היו מספיקים רק לבנין בית ה׳ לבד), ואז שלח שלמה אל חירם הכתב הנזכר פה שהוא לא נזכר במלכים.

כאשר עשית עם דויד אבי (חסד) – כי גם לדוד שלח ארזים מגבול צור (ורמז לו ג״כ שגם הוא יבנה בית מארזים).

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(ג) הִנֵּה֩ אֲנִ֨י בוֹנֶה⁠־בַּ֜יִת לְשֵׁ֣ם׀ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהָ֗י לְהַקְדִּ֣ישׁ ל֡וֹ לְהַקְטִ֣יר לְפָנָ֣יו קְטֹֽרֶת⁠־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת תָּמִ֤יד וְעֹלוֹת֙ לַבֹּ֣קֶר וְלָעֶ֔רֶב לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּֽלְמוֹעֲדֵ֖י יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְעוֹלָ֖ם זֹ֥את עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

behold, I am about to build a house for the name of Hashem my God, to dedicate it to Him, and to burn before Him incense of sweet spices, and for the continual showbread, and for the burnt-offerings morning and evening, on the Sabbaths, and on the new moons, and on the appointed seasons of Hashem our God. This is an ordinance forever to Israel.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

הָא אֲנָא בָּנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמָא דַייָ אֱלָהַי לְאִתְקַדְשָׁא לֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֲתַר מְזֻמָן לְאַסָקָא קֳדָמוֹהִי קְטוֹרֶת בּוּסְמִין וְסִדוּרָא דִי לְחַם תְּדִירָא וַעֲלָוָן לְצַפְרָא וּלְרַמְשָׁא וּלְיוֹמֵי שַׁבַּתַּיָא וּלְיַרְחַיָא וּלְזִמְנַיָא דַייָ אֱלָהָנָא לְעָלְמָא תִּפְקוֹדְתָּא הָדָא עַל יִשְרָאֵל.

להקדיש לו – לצורך מה.

להקטיר לפניו קטורת – שהוא דרך כבוד וגם מכפיל כי אם להקטיר לפניו (דברי הימים ב ב׳:ה׳).

לעולם זאת על ישראל – לכך אני מבקשך לשלוח אלי בנין טוב וחזק לפי שלעולם זקוק על ישראל להקריב קרבנם בבית זו אשר אני בונה.

to devote to Him for some purpose.

to burn before Him incense which is a way of honor[ing Him], and this is repeated further (verse 5): "but to burn incense before Him.⁠"

making this permanent over Israel Therefore, I request of you to send to me [material] for a good and strong House, because it is required perpetually for Israel to offer up their sacrifice(s) in this House, which I am building.

לעולם זאת על ישראל – ¹פי׳: המצוה הזאת – מצות הקרבנות – לעולם על ישראל, ואיננה לזמן; לפיכך צריך אני לבנות בית טוב וחזק. ²ורבותי׳ ז״ל דרשו (בבלי מנחות ק״י.): אלו תלמידי חכמים העסוקים בהלכות עבודה; מעלה עליהן הכת׳ כאלו נבנה בית המקדש בימיהם.

1. פי׳: המצוה הזאת וכו׳. השוו התרגום: ״לעלמא תפקידתא הדא על ישראל״. והשוו לשון המיוחס לרש״י.

2. ורבותי׳ ז״ל דרשו כו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

This is Israel’s duty forever. This means: This commandment—that of the offerings—is Israel’s duty forever, not just for a limited period; so I must build a good and strong Temple. In a midrashic vein, our Sages, of blessed memory (b. Menaḥot 110a), explain that this refers to scholars immersed in the laws of service: the text considers it to be as though the Sanctuary were built in their days.

כי אני בונה בית לשם י״י אלהי – שיפרסם קדושת י״י ית׳ לאנשים ושם יהיה מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא בקודש ולערוך שם תמיד נרות המנורה ולחם הפנים על שלחן הזהב ועולות תמיד לבוקר ולערב ולשבתות עולות נוספות ולחדשים והם המוספין אשר בראשי חדשים ובמוספי המועדים הנה זאת על ישראל תמיד כי כבר נצטוו על זה בתורה.

אני בונה בית – בדגש הבי״ת מדין דחיק.

להקדיש לו – נדרי קרבנות.

ומערכת תמיד – הם לחם הפנים.

ועולות – להעלות לו עולות תמיד בבקר ובערב.

לשבתות וכו׳ – הם המוספין.

לעולם זאת – הדבר הזה קבוע הוא לעולם על ישראל וכאומר בעבור זה מהצורך לבנות בית חזק ומתקיים.

הנה אני בונה – ר״ל אם שלחת ארזים לכבוד מלך ב״ו כ״ש שתשלח לכבוד השם, ובאר שאינו בנין עראי אם מצד התמדת העבודה בו להקדיש ולהקטיר ומערכת – כל זה יהיה תמיד – ר״ל בכל יום ויום, ומלת תמיד מוסב גם על להקדיש ולהקטיר, וכן עולות לבקר וכו׳. ואם מצד נצחיותו שעל זה אמר לעולם זאת על ישראל – שנצטוו על זה לעולם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וְהַבַּ֛יִת אֲשֶׁר⁠־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֑וֹל כִּֽי⁠־גָד֥וֹל אֱלֹהֵ֖ינוּ מִכׇּל⁠־הָאֱלֹהִֽים׃

And the house which I build is great; for our God is great above all gods.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וּבֵית מַקְדְשָׁא דִי אֲנָא בָנֵי רַב אֲרוּם רַבָּא אֱלָהָנָא מִכּוּלְהוֹן דַחֲלַיָא דְעַמְמַיָא.

והבית אשר אני בונה גדול – לפיכך צריך אני שתשלח לי מבניינך וא״ת תקטין את הבית כדי שלא תצטרך לאחרים איני יכול כי גדול אלהינו מכל האלהים ולכך איני יכול להקטינו ולהמעיטו.

And the House, which I am building, is great Therefore, I require of you to send me of your buildings. Now if you say, "Make the House smaller, so that you will not need other people,⁠" I cannot do so, because our God is greater than all Gods; therefore, I cannot diminish it or make it smaller.

והנה הבית אשר אני בונה הוא גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים אשר בשמים ובארץ כי הוא שליט על הכל והם עלולים ממנו ולפי גדולתו ראוי שיהיה גם כן הבית הנעשה לו גדול ונכבד מאד בדרך שיהיה עדות קצת על גדולתו.

גדול – אעשנהו גדול בבנין וביופי.

והבית – ומצד זה הבית הזה צריך להיות גדול, כפי גדולת ה׳ שהוא גדול מכל האלהים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ה) וּמִ֤י יַֽעֲצׇר⁠־כֹּ֙חַ֙ לִבְנֽוֹת⁠־ל֣וֹ בַ֔יִת כִּ֧י הַשָּׁמַ֛יִם וּשְׁמֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לֹ֣א יְכַלְכְּלֻ֑הוּ וּמִ֤י אֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר אֶבְנֶה⁠־לּ֣וֹ בַ֔יִת כִּ֖י אִם⁠־לְהַקְטִ֥יר לְפָנָֽיו׃

But who is able to build Him a house, seeing the heaven and the heaven of heavens cannot contain Him? Who am I then, that I should build Him a house, except to offer before Him?

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וּמַן יְסוֹבַר חֵילָא לְמִבְנֵי לֵיהּ בֵּית מַקְדְשָׁא אֲרוּם שְׁמַיָא אַרְעִיתָא וּשְׁמַיָא מְצִיעִיתָא וּשְׁמַיָא עִלָא לֵית אֶפְשַׁר דִי יְסוֹבְרוּן יָתֵיהּ מְטוּל דְהוּא סָבִיל כֹּלָא בִּדְרַע גְבוּרְתֵּיהּ שְׁמַיָא כֻּרְסֵי יְקָרֵיהּ וְאַרְעָא כְּבַשׁ קֳדָמוֹי וּתְהוֹמִין וְכָל עַלְמָא מִסְתּוֹבְרִין בְּרוּחַ מֵימְרֵיהּ וּמַן אֲנָא דְאֶבְנֵי לֵיהּ בֵּיתָא אֱלָהֵן לְאַסָקָא בּוּסְמִין קֳדָמוֹהִי.

ומי יעצר כח לבנות לו בית – לפי שאמר והבית אשר אני בונה גדול (דברי הימים ב ב׳:ד׳) שמא יהא משמע לך גדול כל סיפוקו ואין זה כי מי יעצור כח מי יכול לדחוק ולעצור כח עצמו כל כך לבנות לו בית הראוי לו ודוגמא למעלה כי נעצור כח להתנדב (דברי הימים א כ״ט:י״ד).

כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו – ולכך הוא אומר ומי אני אשר אבנה לו בית ומה שאני בונה לו לא כלום כי אם להקטיר בו לפניו.

And who can gather up strength to build Him a house Since he said, "And the House which I am building is great,⁠" perhaps [you may think that] this will mean "great enough for His needs,⁠" but this is not so, for "who can gather strength?⁠" For who can compress and gather his strength enough to build a house fit for Him? An example of this appears above (I Chron. 29:14): "that we should gather up strength to donate.⁠"

for the heavens and the heavens of the heavens cannot contain Him Therefore, he says, "and who am I, to build Him a House?⁠" And that which I am building Him is nothing more than to burn incense therein before Him.

ומי הוא שימנע כח לבנות לו בית – רוצה לומר: כי אין ראוי לאדם שיבנה לו בית שיעצר מכחו בזה הבנין אבל יחויב לו שישתדל בכל מאמצי כחו לבנות הבית באופן שיהיה היותר גדול והיותר נכבד שיוכל לעשותו כי עם כל מה שיעש׳ בו מההגדל׳ וההדור לא יהיה נחשב למאומה למעלת י״י ית׳ וזה כי השמים ושמי השמי׳ לא יכילו שעור מעלת י״י ית, וחכמתו כי הנמצא בהם ובחלקיהם כלם מנימוס הנמצאות המושכל לי״י ית׳ וסדרם וישרם הוא רחוק מאד לאין שעור משלמות הנימוס המושכל אצל י״י ית׳ עד שאין יחס אליו כלל כמו שבארנו זה בבאור שלם בחמישי מס׳ מלחמות י״י. ובהיות הענין כן מי אני שאבנה לו בית יעוד בשלמות על קדושתו ורוממותו והנה היה המציאות כלו קצר בזה אך יהיה זה להקטיר לפניו להעיר על קצת הערות מסודות המציאות הרוחני. כמו שבארנו בבאורנו לדברי התורה.

יעצר כח – העי״ן בח״פ.

יעצר – ענין עכבה וכן נעצר כח (דברי הימים א כ״ט:י״ד).

יכלכלהו – ענין החזקה כמו אלפים בת יכיל (מלכים א ז׳:כ״ו).

ומי וכו׳ – כאומר הנה עם כל גודל הבית אל תחשוב שתהיה לשבתו כי מי יעצר כח וכו׳.

ושמי וכו׳ – הם השמים העליונים אשר ממעל השמים הנראים.

לא וכו׳ – לא יחזיקו אותו כי הוא מקום העולם ואין העולם מקומו.

ומי אני – עם כי אני מלך מי אני נגדו הלא כמוני כאין.

כי וכו׳ – אינה עשויה כ״א להקטיר בה לפניו.

ומי יעצר – שאם היה צריך בית לשבת בו היה די שיהיה הבית כבית דירה הראויה למלכות, אבל אחר שאי אפשר לבנות לו בית לשבתו, כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, והבית הוא רק לכבודו להקטיר שם לפניו, א״כ צריך שיגדל כבוד הבית כפי גדולת מי שלכבודו נבנה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) וְעַתָּ֡ה שְֽׁלַֽח⁠־לִ֣י אִישׁ⁠־חָכָ֡ם לַעֲשׂוֹת֩ בַּזָּהָ֨ב וּבַכֶּ֜סֶף וּבַנְּחֹ֣שֶׁת וּבַבַּרְזֶ֗ל וּבָֽאַרְגְּוָן֙ וְכַרְמִ֣יל וּתְכֵ֔לֶת וְיֹדֵ֖עַ לְפַתֵּ֣חַ פִּתּוּחִ֑ים עִם⁠־הַחֲכָמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עִמִּי֙ בִּיהוּדָ֣ה וּבִירוּשָׁלַ֔͏ִם אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין דָּוִ֥יד אָבִֽי׃

Now therefore send me a skilled man to work in gold, and in silver, and in brass, and in iron, and in purple, and crimson, and blue, and that has skill to engrave all manner of engravings, to be with the skilled men that are with me in Judah and in Jerusalem, whom David my father provided.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וְכַדוּן שְׁדַר לִי גְבַר חַכִּים לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא בְּדַהֲבָא וּבְכַסְפָּא וּבִנְחָשָׁא וּבְפַרְזְלָא וּבְאַרְגְוָנָא וּבִזְהוֹרִיתָא וְתִכְלָא וְיָדַע לְמִגְלַף כְּתָב (ס״א שְׁטַר) מְפָרֵשׁ גְלִיפָן עִם חַכִּימַיָא דְעִמִי בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַםִ דְאַתְקֵין דָוִד אַבָּא.

ובארגון – זה ארגמן.

וכרמיל – זו תולעת שני תדע שהרי לא נזכר כאן תולעת שני.

ויודע לפתח פתוחים – דוגמת פתוחי חותם שיודע לחתום ולצייר באבנים גראביר בלשון אשכנז.

and with purple אַרְגְּוָן. This is synonymous with אַרְגָּמָן.

and crimson כַּרְמִיל. This is תוֹלַעַת שָׁנִי. The proof is that תוֹלַעַת שָׁנִי is not mentioned here.

and who knows how to make engravings Heb. לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים. An example is (Ex. 28:36) פִּתּוּחֵי חֹתָם, the engravings of a signet; someone who knows how to cut and make forms in stones, graber or greber in Middle German.

ובארגון – ¹כמו ״ארגמן״; ותרגום ״ארגמן״ – ״ארגונא״ (שמות כ״ה:ד׳). והוא צבע אדום. וכרמיל הוא צבע אדום גם כן, ²אלא שארגמן הוא צבע אדום שקורין ״לאקא״, ³וכרמיל הוא תולעת שני, והוא צבע הכרמז.

1. כמו ״ארגמן״. כך במיוחס לרש״י.

2. אלא שארגמן וכו׳. בספר השרשים ערך ״ארגמן״ כותב רד״ק שארגמן ״הוא צבע אדום הנקרא ׳כרמז׳⁠ ⁠⁠״, מילה הדומה ל-״crimson״, צבע קרוב למה שאמנם נקרא אצלנו ״ארגמן״ (purple). רק אחרי זה הוא כותב בשם רס״ג שתולעת שני היא הנקראת ״כרמז״, וש״אם כן הוא, ארגמן צבע אדום אחר, ואומרים שהוא הצבע שקורין ׳לק״א׳ (laca, מאותו מקור של המילה ״lacquer״)״; והיינו כדבריו כאן. וראו גם ערכים ״תלע״ ו״שן״.

3. וכרמיל הוא תולעת שני. כך בספר השרשים ערך ״כרמל״, וכן הוא בספר השרשים לריב״ג ערך ״כרמל״. והשוו המיוחס לרש״י.

And in argevan. This is the equivalent of argaman: the Targum renders argaman: “argevana” (Exodus 25:4). It is a reddish color. Karmil is also a reddish color; but whereas argaman is the reddish color called laque (=lacquer), karmil is the worm-color shani; that is, crimson.

ובארגון – רוצה לומר: ארגמן בעבור הפרוכת.

וכרמיל – הוא תולעת שני.

ויודע לפתח פתיחים – היא עשיית הציורים בעצים או באבנים או במתכות בדרך שיהיו בולטים או שוקעים בדרך המכוון בהם.

שלח לי – השי״ן בגעיא.

עם החכמים אשר עמי ביהודה – בדפוס ישן חסר מלת עמי וקלקול הוא מהמדפיסים.

ובארגון – הוא ארגמן וכן תרגומו.

וכרמיל – הוא תולעת שני.

לפתח פתוחים – ענין חתירת הצורות באבנים כמו פתוחי חותם (שמות כ״ח:כ״א).

עם החכמים – לעשות במלאכה עם החכמים אשר עמי.

ועתה – עפ״ז הוסיף עוד לשאול, א] שישלח לו איש חכם לעשות בזהב ובכסף – שזה לא שאל בשאלה הראשונה הנזכר במלכים. ב] שישלח לו עצי ארזים ממדינת צור, שתחלה בקש רק אומנים לכרות ארזים בא״י. ג] בקש עצי אלגומים – שזה לא שאל תחלה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ז) וּֽשְׁלַֽח⁠־לִי֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֜ים בְּרוֹשִׁ֣ים וְאַלְגּוּמִּים֮ מֵֽהַלְּבָנוֹן֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי אֲשֶׁ֤ר עֲבָדֶ֙יךָ֙ יֽוֹדְעִ֔ים לִכְר֖וֹת עֲצֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְהִנֵּ֥ה עֲבָדַ֖י עִם⁠־עֲבָדֶֽיךָ׃

Send me also cedar-trees, cypress-trees, and sandal-wood, out of Lebanon; for I know that your servants have skill to cut timber in Lebanon; and, behold, my servants shall be with your servants,

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וּשְׁדַר לִי קֵיסֵי אַרְזִין בְּרָתִין וְאַלְגוּמַיָא מִן לִבְנָן אֲרוּם קֳדָמַי גַלִי דְעַבְדָךְ יָדְעִן לְמֵיקַץ קֵיסִין מִן לִבְנָן וְהָא עַבְדֵי עִם עַבְדָךְ.

ואלגומים – ¹כמו ״אלמגים״ (מלכים א י׳:י״א), והוא העץ האדום הנקרא ²בערבי ״אלבקם״ ובלע׳³ ״ברזיל״.

ויש מפרשים: ⁴קורייל.

1. כמו ״אלמגים״. השוו דבריו למלכים שם, וספר השרשים ערך ״לגם״.

2. בערבי...⁠״ברזיל״. עיינו בהערות לספר השרשים שבמהדורת ביזנטל-לעברעכט, ערכים ״לגם״ ו״אשר״. הכוונה היא לעץ שנקרא אצלנו pernambuco (השוו ״אלבקם״), או Brazilwood (השוו ״ברזיל״).

3. בערבי ״אלבקם״ ובלע׳. מילים אלה חסירות בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהן מתוספותיו של רד״ק.

4. קורייל. כך ברש״י ור׳ יוסף קרא על הפסוק במלכים. כך כותב גם רד״ק שם, וכן הוא מעדיף בספר השרשים ערך ״לגם״. הכוונה היא ל-coral, שאכן נקרא אצלנו ״אלמוג״. וראו גם בספר השרשים לריב״ג ערך ״לגם״ מה שהוא טוען על שני הפירושים שמזכיר רד״ק.

And algummim. This is the equivalent of almuggim (1 Kings 10:11). It refers to the red-colored wood called ‘al baqam in Arabic and Brasil (=Brazilwood) in the vernacular. But some explain it to mean coral.

ואלגומים – מבואר שאינו קוראייל, אחר שאמר: מהלבנון.

ואלגומים מהלבנון – הנה אמרו מהלבנון שב אל עצי ארזים והברושים כי האלגומים ילקחו בים כי הוא עץ צומח בקרקע הים, קוראלי״י בלעז.

ושלח לי – ע׳ מ״ש בשופטים ה׳ אצל ושבה שביך.

ואלגומים – הוא הפוך מן אלמוגים האמור במ״א והוא מין עץ יקר וחשוב.

מהלבנון – אשר בארצך.

יודעים לכרות וכו׳ – לפי הקצב הנראה למלאכת הבנין.

עם עבדיך – יהיו עם עבדיך לסייע להם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(ח) וּלְהָכִ֥ין לִ֛י עֵצִ֖ים לָרֹ֑ב כִּ֥י הַבַּ֛יִת אֲשֶׁר⁠־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֥וֹל וְהַפְלֵֽא׃

even to prepare me timber in abundance; for the house which I am about to build shall be great and wonderful.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וּלְאַתְקָנָא לִי קֵיסִין לְסוֹגִי אֲרוּם בֵּיתָא דִי אֲנָא בָנֵי רַבָּא וּפְרִישָׁא.

גדול והפלא – פי׳: גדול יהיה והפלא בגדולתו.

Will be great and wondrous. This means: [The Temple] will be great, and it will be wondrous in its greatness.

גדול והפלא – רוצה לומר: הפלא בגודל.

ולהכין – צוה להכין לי וכו׳.

והפלא – ברוב הגודל ומהצורך א״כ לעצים מרובים.

ולהכין – עוד הוסיף שיכינו לו עצים לרוב יותר מן הצריך לבית ה׳, שיהיה לו גם לבנין ביתו.

כי הבית אשר אני בונה – (שהוא בית מלכות שיבנה לעצמו).

גדול והפלא – יותר על הבית שבנה חירם לדוד, וזה מוכרח שכיון בזה על בית מלכותו דהא כבר אמר בפסוק ד׳ והבית אשר אני בונה גדול, ולמה כפל דבריו, וכן מבואר מתשובת חירם בפסוק י״א.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וְהִנֵּ֣ה לַֽחֹטְבִ֣ים לְֽכֹרְתֵ֣י הָעֵצִ֡ים נָתַ֩תִּי֩ חִטִּ֨ים ׀ מַכּ֜וֹת לַעֲבָדֶ֗יךָ כֹּרִים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וּשְׂעֹרִ֕ים כֹּרִ֖ים עֶשְׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְיַ֗יִן בַּתִּים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וְשֶׁ֕מֶן בַּתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃

And, behold, I will give to your servants, the hewers that cut timber, twenty thousand measures of beaten wheat, and twenty thousand measures of barley, and twenty thousand baths of wine, and twenty thousand baths of oil.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וְהָא לִקְטָעַיָא וְלִמְקַטְעֵי קֵיסִין יְהָבִית חִטִין פַּרְנוּס לְעַבְדָךְ כּוֹרִין עֶשְרִין אַלְפָא וְשַעֲרִין כּוֹרִין עֶשְרִין אַלְפָא וְחַמְרָא בָּתִּין עֶשְרִין אַלְפָא.

מכות – כמו מכולת^א (מלכים א ה׳:כ״ה).

א. כך במהד׳ קירכהיים, וכ״ה בפסוק שם. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853: ״מאכולת״

נתתי חטים מכות – בלשון אשכנז פול אויף. ויש אומרים מכות כתותין להוציא חטים מן השבולת.

ויין בתים – לשון בת מדה בלח כור ביבש.

Abundant wheat – Heb. מַכּוֹת, in Middle High German vollauff, in abundance, and some say that מַכּוֹת means crushed to extract the wheat kernels from the ear.

and wine twenty thousand baths The expression of bath refers to a liquid measure, and kor is a dry measure.

מכות לעבדיך – ¹כמו ״מכלת לביתו״ הכת׳ במלכים (מלכים א ה׳:כ״ה). ²וכתבו ר׳ יונה (ספר השרשים ערך ״כתת״) מן ״כתת״, רוצ׳ לומ׳: חטים טחונים. ³ואדני אבי ז״ל (ספר זכרון ע׳) כתבו מן ״נכת״, מתרג׳ ״וינשכו״ (במדבר כ״א:ו׳) – ״ונכיתו״: נשיכה לעבדיך, ⁴כאלו אמ׳ ״מאכל״. ⁵וזה היה מאכל כורתי העצים, ומה שזכר במלכים הוא מאכל לבית חירם, שכר עבדיו (מלכים א ה׳:כ׳,כ״ה).

1. כמו ״מכלת לביתו״. ״מכלת״ היא מלשון ״מאכל״ לפי דברי רד״ק שם; וכך גם ברש״י שם, ובדברי ריק״ם המובאים בהמשך. ר׳ יוסף קרא שם מפרש ״מכלת״ מלשון ״כלכלה״; וראו מה שהוא כותב שם בפירוש ״חטים מכות״ שבכאן. בתרגום כאן: ״פרנוס לעבדך״.

2. וכתבו ר׳ יונה מן ״כתת״ וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.

3. ואדני אבי ז״ל וכו׳. השוו ספר השרשים לרד״ק ערך ״כתת״.

4. כאלו אמ׳ ״מאכל״. בכך הוא מקביל ל״מכלת״ בפסוק במלכים; וראו למעלה הערה ד״ה ״כמו״.

5. וזה היה מאכל וכו׳. ר״ל: כאן, איפה שכתוב שנתן כך לבעלי המלאכה, המשמעות היא שזה היה מאכלם; אבל שם, איפה שכתוב שנתן ״לחירם...מכלת לביתו״, המשמעות היא שֶמה שהוא נתן לו היה שכר לְמה שהשתמש שלמה בעבדיו. ואמנם, המאכלים והסכומים הנזכרים שם אינם זהים לגמרי עם אלה שבכאן; משמע שהם מתייחסים לדברים שונים.

Makkot for your servants. This is akin to “as food (makkolet) for his household” in Kings (1 5:25). R. Jonah [ibn Janaִh] (Shorashim כתת) writes that this is of the root ktt (=to grind), so that it means ground wheat. But my master, my father, of blessed memory (Zikkaron p. 15), writes that it is from nkt, as in ve-nakkitu, the Targum of vaynashekhu (=and they bit; Num 21:6). [So it means]: “a bite for your servants,” as if to say “food.” This was food for the woodcutters; but what is mentioned in Kings was food for Hiram’s household, compensation for the use of his servants (1 Kings 5:20, 25).

חטים מכות – רוצה לומר: חטים טחונים גם והם חטין כתותין.

בתים עשרים אלף – בת היא שלש סאין כמו האיפה והנה בספר מלכים לא זכר מה שהיה נותן שלמה לעבדי חורם שנה בשנה אך זכר מה שהיה נותן שלמה לחורם ללחם ביתו בעבור מה שהיה עוזר לו בזאת המלאכה.

לכרתי העצים – הלמ״ד בגעיא.

לעבדיך כרים עשרים אלף – הראשון והשלישי אלף והשני והרביעי אָלֶף.

כורים – שם מדה של שלשים סאין.

בתים – בת היא מדת הלח מחזקת שלשה סאין.

לחוטבים – ולתוספת ביאור אמר לכורתי העצים.

נתתי – כמו אתן.

מכות – כתות וטחון, או הוא מלשון נכת והוא תרגום של נשך ור״ל לנשוך בשיניהם ולאכלם ויהיה כמש״כ במ״א מכולת שהוא כמו מאכולת.

והנה לחוטבים – במלכים נזכר ששלמה נתן לחירם עשרים אלף כור חטים מכולת לביתו ועשרים כור שמן כתית, וזה היה תמיד, וזאת לא העתיק עזרא כי ידענוהו משם, רק עזרא הוסיף מה שנתן לחוטבים בשכרם שנתן להם עשרים אלף כורים חטים.

מכות – היינו חטים נדוכים במדוך לעשות מהם קמח, וגם להאומנים נתן שעורים ויין מה שלא נתן לחירם, אבל מה שנזכר במלכים זה נתן לחירם עצמו והיה נותן לו זה מדי שנה בשנה כמבואר שם, ולו נתן רק חטים ושמן לא יין ושעורים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(י) וַיֹּ֨אמֶר חוּרָ֤ם מֶלֶךְ⁠־צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל⁠־שְׁלֹמֹ֑ה בְּאַהֲבַ֤ת יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶת⁠־עַמּ֔וֹ נְתָנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃

Then Huram the king of Tyre answered in writing, which he sent to Solomon, "Because Hashem loves His people, He has made you king over them.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וַאֲמַר חִירָם מַלְכָּא דְצוֹר בִּכְתָבָא דְשַׁדַר לִשְׁלמה בִּדְרָחֵים יְיָ יַת עַמֵיהּ מַנִיתָךְ (ס״א מַנִי יָתָךְ) עֲלֵיהוֹן לְמַלְכָּא.

באהבת – בעבור שה׳ אוהב את עמו לזה העמיד אותך עליהם למלך להיות להם לפאר ולעזר.

ויאמר – א״ל, א] שמה שנתן אותו ה׳ למלך הוא באהבתו את עמו, ועפ״ז ברך את ה׳ שנתן לדוד בן חכם, כי שלמה לא הזכיר בפירוש שיבנה לו בית למלכותו רק רמזו ע״י מה שהאריך בלשונו וכפל כי הבית אשר אני בונה גדול, כנ״ל פסוק ח׳, כי לא רצה לומר בפירוש מבנין ביתו, באשר תחלת שאלתו היה על בית ה׳, וחירם באר לו שהבין מה שבלבו שרוצה לבנות גם בית למלכותו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יא) וַיֹּ֘אמֶר֮ חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת⁠־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת⁠־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֙עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה⁠־בַּ֙יִת֙ לַיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃

Huram said moreover, "Blessed be Hashem, the God of Israel, that made heaven and earth, who has given to David the king a wise son, endowed with discretion and understanding, that should build a house for Hashem, and a house for his kingdom.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וַאֲמַר חִירָם בְּרִיךְ יְיָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל דִעֲבַד יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא דִי יְהַב לְדָוִד מַלְכָּא בָּר חַכִּים יָדַע סוּכְלְתָנָא וּבְיוֹנְתָּא דִי יִבְנֶה בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמָא דַייָ וּבֵיתָא לְמַלְכוּתֵיהּ.

אשר יבנה בית לי״י ובית למלכותו – ידמה שהודיע אותו שלמה כי רצונו גם כן לבנות בית למלכותו.

יבנה בית – בספר א׳ מחשובי ספרד היו״ד במאריך ועיין מה שאני עתיד לכתוב בכללי בג״ד כפ״ת דסמיך ליהוא בדין דחיק ואתי מרחיק בעזרת האל.

אשר יבנה – אשר יהיה בונה בית ה׳ ובית ההגון למלכות ישראל וכאומר אם הוא יהיה הבונה אז יהיה בתכלית הפאר והיופי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודהכל

(יב) וְעַתָּ֗ה שָׁלַ֧חְתִּי אִישׁ⁠־חָכָ֛ם יוֹדֵ֥עַ בִּינָ֖ה לְחוּרָ֥ם אָבִֽי׃

And now I have sent a skillful man, endowed with understanding, even Huram my master craftsman,

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(יב-יז) עמודי יכין ובעז * – מלכים א ז׳:י״ג-כ״ב

וְכַדוּן שַׁדָרִית גְבַר חַכִּים יָדַע בְּיוֹנְתָּא לְחִירָם אַבָּא.

לחורם אבי – כלומר כל יודעי חכמה בחרשי אומנות, חורם אב ורב^א לכולם באומנות.

א. כך בכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״רב״, בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים: ״אב ואם״

יודע בינה לחורם אבי – אומן חכם של אבי היה גם שלי הוא.

endowed with understanding, of my father Huram He was my father's ingenious craftsman, and he is also mine.

שלחתי איש חכם – הנה הוא היה בן ישראלית ואביו היה מעם צור.

ועתה וכו׳ – גם זה מדברי הכתב ששלח אל שלמה ועל שהתחיל בה לומר באהבת וכו׳ לזה הפסיק וסמך לו שאמר אז להעומדים לפניו ברוך ה׳ וכו׳ וחוזר לדברי הכתב.

לחורם אבי – כמו לחורם ולאבי ור״ל יודע בינה ואומן מובהק שלי ומאז היה אומן מובהק של אבי, או הלמד היא במקום את ועל האומן אמר כי גם שמו היה חירם כמ״ש במ״א וקראו אבי בלשון חשיבות על רוב חכמתו כי אב הוא ענין שר וחשוב.

ועתה שלחתי לך בן אשה מן בנות דן – כבר בארתי בפי׳ מלכים (ז׳:י״ג) שזה הנזכר בכאן אינו הנזכר במלכים שם ששלח שלמה אחריו אחר שגמר כל בנין הבית, כי הנזכר בכאן היתה אמו מבנות דן ואביו איש צורי (ר״ל מבני צור), ונשלח מן המלך בתחלת הבנין והוא היה יודע לעשות בזהב ובכסף ועשה כל מלאכת טיח הבתים ואחר שבע שנים מת (ולא זכר ממנו במלכים כי שם לא זכר מן האגרת השני ששלח שלמה שבקש זאת מחירם שישלח לו איש חכם לעשות בזהב ובכסף), ואחר שמת שלח שלמה ולקח את בנו של חירם הראשון (שבא ע״י שליחות שלמה אחריו, לא ע״י פקודת מלך צור), והוא היה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, כמ״ש במלכים כי חירם אביו שמת היה לו אשה ממטה נפתלי שממנה הוליד את חירם השני, והוא לא היה יודע לעשות רק בנחושת כנזכר במלכים שם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) בֶּן⁠־אִשָּׁ֞ה מִן⁠־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ⁠־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַעֲשׂ֣וֹת בַּזָּֽהָב⁠־וּ֠בַכֶּ֠סֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּאֲבָנִ֣ים וּבָעֵצִ֗ים בָּאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙ כׇּל⁠־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כׇּל⁠־מַחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן⁠־לוֹ֙ עִם⁠־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃

the son of a woman of the daughters of Dan, and his father was a man of Tyre, skilled to work in gold, and in silver, in brass, in iron, in stone, and in timber, in purple, in blue, and in fine linen, and in crimson; also to engrave any manner of engraving, and to devise any device; to do whatever may be set before him, with your skilled men, and with the skilled men of my lord David your father.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

בַּר אִתְּתָא מִבְנַת דָן וַאֲבוּהָא דְאִתְּתָא מִשֵׁבַט נַפְתָּלִי וְאִתְנְסִיבַת לִגְבַר דְמִן צוֹר וַאֲבוּהִי דְחִירָם צוֹרָאָה יָדַע לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא בְּדַהֲבָא וּבְכַסְפָּא וּבִנְחָשָׁא בְּפַרְזְלָא בְּאַבְנָא וּבְקֵיסַיָא בְּאַרְגְוָנָא בְּתִכְלָא וּבְבוּצָא וּבִזְהוֹרִיתָא וּלְמִגְלַף כְּתַב מְפָרֵשׁ וְגָלֵיף וּלְאַלָפָא כָּל אוּמַנְוָן דְיִתְיְהַב לֵיהּ עִם חַכִּימַיָךְ וְעִם חַכִּימֵי רִבּוֹנִי דָוִד אָבוּךְ.

מן בנות דן – ולשם הוא אומר ממטה^א נפתלי (מלכים א ז׳:י״ד), שאב שלו היה מנפתלי^ב ולקח אשה מבנות דן, ואביו הוא^ג עצמו אב ואומן חזק.

צרי – כמו מנה צורי (משנה בכורות ח׳:ז׳).

א. כך מופיע בפסוק שם, וכ״ה בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״משבט״.

ב. בכ״י רוסטוק 32: ״ממטה נפתלי״.

ג. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״הוא״.

בן אשה – אלמנה היתה.

מן בנות דן – משבט דן.

ואביו איש צורי – יהודי היה יושב בצור דוגמא עובד אדום הגתי (שמואל ב ו׳:י״א) שהיה יושב בגת ולוי היה, ובמלכים כתיב ובן אשה אלמנה ממטה נפתלי ואביו איש צורי (מלכים א ז׳:י״ד) אלא אמו מדן ואביו מנפתלי ומה צריך לייחס מאיזה שבט היה אביו ואמו זהו שכתוב דנני אלהים (בראשית ל׳:ו׳) וגם נפתולי אלהים וגו׳ (בראשית ל׳:ח׳) אמרה רחל מעתה עקמתי פתולים עקמומיות עשיתי עד שאני יכולה לדמות עצמי ללאה אחותי אם לאה תתפאר בבצלאל בנה שיעשה המשכן יצטרך להשתתף במלאכתו אחד מבני דן שנא ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמות ל״ח:כ״ג) ואם שלמה בן אחותי יבנה ב״ה צריך להשתתף עמו מבני דן ונפתלי.

ואביו איש צרי – ללמדך אע״פ שאמו אלמנה צריך אדם לתפוש אומנות אביו^א (כך שמעתי מפי רבינו שלמה בר לוי ממנטויל״א בן אחותו של רבינו משה הדרשן).

א. נוסח אחר: ולהחיות אמו.

the son of a woman She was a widow.

of the daughters of Dan of the tribe of Dan.

and his father was a Tyrian man He was a Jew who lived in Tyre, on the model of (II Sam. 6:10): "Obed-Edom the Gittite,⁠" who lived in Gath, and who was a Levite. In I Kings (7:14), it is written: "He was a widow's son, of the tribe of Naphtali, and his father was a Tyrian man.⁠" His mother was from Dan, and his father was from Naphtali. Now why was it necessary to trace his genealogy, from which tribe his father and mother were? This is what is written (Gen. 30:6): "God judged me,⁠" and also (ibid. 8): "I have fought a divine struggle, etc.⁠" Rachel said, "I twisted cords; I went through contortions until I was able to compare to my sister Leah. If Leah will boast of her descendant Bezalel, who will make the Tabernacle, he will require one of the sons of Dan to participate in his work, as it is written (38:23): 'And with him was Oholiab the son of Ahisamach of the tribe of Dan.' Now if Solomon, the descendant of my sister, will build the Temple, some of the sons of Dan and Naphtali will have to participate with him.⁠"

and his father was a Tyrian man [This comes] to teach you that even if his mother is a widow, a person must adopt his father's trade and sustain his mother. (So I heard from Rabbi Solomon the son of Levi of Monteuille, the son of Rabbi Moshe Hadarshan's sister.)

¹בן אשה מן בנות דן. צרי ובמלכים: ״בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי״ (מלכים א ז׳:י״ד)! ²אביו היה ממטה נפתלי, ³וקראו צרי לפי שגר בצר, כמו ״עובד אדום הגתי״ (שמואל ב ו׳:י׳) – ⁴כי לוי היה, ולפי שגר בגת קראו גתי; וכן זה קראו צרי לפי שגר בצר. ואמו היתה ממטה דן, כמו שאומ׳ ״מן בנות דן״.

⁵יודע לעשות בזהב – ⁶הוא, או אביו גם כן; וכן במלכים: ״ואביו איש צרי חרש נחשת״ (מלכים א ז׳:י״ד) – יתכן ״חרש נחשת״ עליו או על אביו. ורז״ל (בבלי ערכין ט״ז:) פרשו על אביו, וסמכו מזה כי חייב אדם להתעסק באומנות אביו; כי לפיכך הזכיר הכתוב אביו – כי גם הוא היה אומן, ובנו למד אומנותו.

1. בן אשה מן בנות דן. במשפחה אחת של עדי-נוסח כתוב ״בן אשה אלמנה מן בנות דן״, וכך מצטט רד״ק את פסוקנו בפירושו המקביל על הפסוק במלכים. בליקוט חילופי-נוסחאות המקרא של כ״ד גינצבורג אכן נזכרת הנוסחה ״בן אשה אלמנה לבנות דן״.

2. אביו היה ממטה נפתלי. ובכן גם הוא היה ממטה נפתלי, והביטוי ״ממטה נפתלי״ בפסוק במלכים מוסב עליו (השוו פירוש רד״ק שם). והשוו המיוחס לתלמיד רס״ג. דעת התרגום היא שאימו היתה ממטה נפתלי מצד אביה, ואילו היא עצמה היתה ״מבנת דן״. אבל לא ברור לפי זה איך בדיוק היא התייחסה לשבט דן.

3. וקראו צרי לפי שגר בצר וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.

4. כי לוי היה. עובד אדום היה לוי; ראו דברי הימים א ט״ו:י״ח.

5. יודע לעשות בזהב וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

6. הוא, או אביו גם כן...עליו או על אביו. מהלשון ״או אביו גם כן״ (השוו לשונו על הפסוק במלכים) היה נראה לדייק כי כוונתו היא שהתיאורים בפסוקים האלה הם דו-משמעותיים, ושהם מתייחסים גם לו וגם לאביו. אבל מהלשון ״או על אביו״ כאן, וכן ממה שהוא כותב כאן ״ורז״ל פרשו על אביו״, נראה שהתיאורים מתייחסים רק לאביו; וכאשר רד״ק אומר ״או אביו גם כן״ אין כוונתו שהתיאורים חוזרים גם אליו, אלא שמובן מההקשר שהוא היה אומן ושהפסוקים כאן ובמלכים מודיעים שאביו היה אומן גם כן. ראוי לציין שבפירושו להלן ד׳:ט״ז, שהוא כנראה מתוספותיו של רד״ק (עיינו שם ובהערות), הוא מניח שאביו היה אומן; משמע שחזר לצדד רד״ק עם פירושם של רז״ל. והשוו גם המיוחס לתלמיד רס״ג והמיוחס לרש״י.

The son of a Danite woman. But in Kings [it says], “[The craftsman] was the son of a widow, from the tribe of Naphtali” (1 Kings 7:14)! It was his father who was from the tribe of Naphtali: the reason [his father] is called a Tyrian is that he lived in Tyre. Compare “Obed-edom the Gittite” (2 Samuel 6:10): he was in fact a Levite (1 Chronicles 15:18), but he was called a Gittite because he lived in Gath. So this man, likewise, was called a Tyrian because he lived in Tyre. But his mother was from the tribe of Dan, as it says, “a Danite woman.”

He is skilled at working in gold. [This means] either that he was, or that his father was as well. The same is true in Kings for: “And his father had been a Tyrian, a coppersmith” (1 Kings 7:14): “a coppersmith” may refer to him or to his father. Our Sages, of blessed memory (b. Arakhin 16b), explain this to refer to his father, and they cite it to support [the principle] that a person is obligated to engage himself in his father’s craft. For the reason the text mentions his father is that he was a craftsman also, and his son learned his craft.

(יג-יד) אדני דוד אביך וג׳ – זה היה מוסר גדול, וכן: אשר אמר אדוני.

וחכמי אדני – הוא״ו בגעיא בספרי ספרד.

ובבוץ – הוא פשתן.

איש צורי – ר״ל מאז התגורר בצור.

ולחשוב – להמציא מלאכות יקרות הבאה ממחשבת הלב וכן מעשה חושב (שמות כ״ו:ל״א) ויאמר על מעשה האריגה מחולף הצורות בהעבר מזה מן העבר מזה.

אשר ינתן לו – לעשות אותם עם חכמיך.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(יד) וְ֠עַתָּ֠ה הַחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַעֲבָדָֽיו׃

Now therefore the wheat and the barley, the oil and the wine, which my lord has spoken of, let him send to his servants;

מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

וְכַדוּן חִטִין וְסַעֲרִין וּמִשְׁחָא וְחַמְרָא דִאֲמַר רִבּוֹנִי יְשַׁדַר לְעַבְדוֹהִי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

ועתה החטים והשעורים – הוא מה שהבטיח באגרת האחרון הנזכר פה לתת לכורתי העצים, כי מה שהבטיח לחירם עצמו כבר נזכר באגרת הראשון של חירם במלכים שם (פסוק כ״ג) ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי, וששלמה נתן לו (כמש״ש פכ״ה).

מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימלבי״םהכל

(טו) וַ֠אֲנַ֠חְנוּ נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן⁠־הַלְּבָנוֹן֙ כְּכׇל⁠־צׇרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹד֖וֹת עַל⁠־יָ֣ם יָפ֑וֹ וְאַתָּ֛ה תַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

and we will cut wood out of Lebanon, as much as you shall need; and we will bring it to you in floats by sea to Joppa; and you shall carry it up to Jerusalem.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

וַאֲנַחְנָא נֵיקוֹץ קֵיסִין מִן לִבְנָן הֵי כְּכָל צַרְכָךְ וְנַיְתִנוּן לָךְ תּוּרְגְמִין לְיַמָא דְיָפוֹ וְאַנְתְּ תַּסִיק יַתְהוֹן לִירוּשָׁלָםִ.

רפסדות – דוברות (מלכים א ה׳:כ״ג), בלשון אשכנז פלייציץ.

על ים יפו – פי׳ על חוף הים כמו וירד יפו (יונה א׳:ג׳) דיונה.

as rafts – Heb. רַפְסדוֹת, and in I Kings (5:23) it is written: דבְרוֹת, in Middle High German vloeze, rafts, (in modern German flüsse).

on the sea of Joppa meaning on the seacoast, like (Jonah 1:3): "and he went down to Joppa.⁠"

רפסדות – ¹הוא כמו ״דברות״ הכת׳ במלכים (מלכים א ה׳:כ״ג), והם הקורות שקושרים אותם בראשיהם זה עם זה ומוליכים אותם בנהרות ובים. ולכן קראו ״דברות״ – לשון הנהגה; תרגו׳ ״וינהג״ (בראשית ל״א:י״ח) –״ודבר״. ונקראו גם כן ״רפסדות״. ובלשון המשנה (משנה ברכות ד׳:ו׳) ״אסדא״: ״היה יושב בספינה או באסדא״, ובתלמוד ירושלמי (ירושלמי ברכות ל״ה:): היא אסדא היא ²אכסרא היא רפסדות.

1. הוא כמו ״דברות״ הכתוב במלכים וכו׳. השוו דבריו ודברי רש״י ור׳ יוסף קרא שם, וספר השרשים ערכים ״דבר״ ו״רפסד״.

2. אכסרא. לפנינו בירושלמי: ״אכסריא״.

Rafsodot (=rafts). This is the same as doverot in Kings (1 Kings 5:23): these consist of logs tied to one another at the front that are guided along rivers and the sea. That is why they are called doverot, which has the sense of guiding (hanhagah): the Targum of vayyinhag (Genesis 31:18) is u-devar. They were also called rafsodot, however. In the Mishnah’s terminology [this is called] an asda: [concerning the phrase], “If he was sitting in a boat or an asda” (Ber. 4:6), the Talmud Yerushalmi [explains] (Berakhot 35b): Asda, akhsera, and rafsodot are one and the same.

רפסודות – רדילן בלעז.

צרכך – בדגש הכ״ף ובסגול והמלה מלעיל.

רפסדות – הם דוברות האמור במלכים א׳ והם הקורות הקשורות יחד להשיטם במים אל מקומם הנרצה ולשון רפסודות הוזכר בתלמוד ירושלמי (ירושלמי ברכות ד׳).

ואנחנו – ר״ל עבדי.

על ים יפו – היו קרוב אל הלבנון ועל הים ההוא השיטו את העצים.

ואתה – ר״ל עבדיך יעלו אותם מן המים לשאתם ירושלים.

רפסודות – כשמקשרים עצים הרבה יחד להוליכם על הים נקרא אסדא, כמ״ש במס׳ ברכות (כ״ח:ב׳) היה יושב בקרון או באסדא, ובלשון הכתוב (מלכים א ה׳:כ״ג) דוברות, על שמנהיגים אותם בים, גם נקראו רפסודות – ובירושלמי פ״ד דברכות (הלכה ה׳) הוא אסדא הוא רפסודות.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(טז) וַיִּסְפֹּ֣ר שְׁלֹמֹ֗ה כׇּל⁠־הָאֲנָשִׁ֤ים הַגֵּירִים֙ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֣י הַסְּפָ֔ר אֲשֶׁ֥ר סְפָרָ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמָּֽצְא֗וּ מֵאָ֤ה וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

And Solomon counted all the strangers that were in the land of Israel, after the counting by which David his father had counted them; and they were found one hundred fifty-three thousand and six hundred.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

(טז-יז) עובדי שלמה * – מלכים א ה׳:כ״ט-ל״ב

וּמְנִי שְׁלמה יַת כָּל תּוֹתְבַיָא דְדָיְרִין בְּאַרְעָא דְיִשְרָאֵל מִן בָּתַר מִנְיָנַיָא דִמְנֵינוּן דָוִד אֲבוּהִי וְאִשְׁתַּכָּחוּ מְאָה וְחַמְשִׁין וְשִׁיתְּ מְאָה.

ויספר שלמה כל האנשים הגירים – מלא בב׳ יודי״ן ומתחילה כשספרם דוד נקראו שם גרים ביו״ד אחת אבל שלמה ספרם בשעת מעשה כשבנה ולכך כתיב מלא ודוגמא והעליתם את עצמותי מזה חסר אתכם בפ׳ ויחי, בשעת מעשה כשלקחן כתיב אתכם (שמות י״ג:י״ט).

ויספר וכו׳ – אחרי הספר למעלה דכתיב ויאמר דוד לכנוס את הגרים (דברי הימים א כ״ב:ב׳).

And Solomon counted all the strangers who were in the land of Israel – Heb. הַגֵּירִים. This is written with the plene spelling, two yuds. In the beginning, when David counted them (I Chron 22:2), they were called הַגֵּרִים with one yud, but Solomon counted them at the time of the deed, when he built; therefore, it is written with the plene spelling. A similar instance: "then you shall bring up my bones from this place.⁠" "With you" is missing in the portion of וַיְחִי (Gen. 50:25), but at the time of the deed (in the portion of בְּשַׁלַּח, Ex. 13:19), when he took them, it is written: "with you.⁠"

And Solomon counted, etc., after the census above (I Chron. 22:2), as it is written: "And David ordered to gather the strangers.⁠"

הספר – ¹שם, על משקל ״אֱיָל״ (תהלים פ״ח:ה׳), ״שְרָד״ (שמות ל״ט:א׳), ״שְאָר״ (ישעיהו י׳:כ״א).

אשר ספרם דויד אביו – ²כמו שאמ׳ למעלה ״ויאמר דוד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים״ (דברי הימים א כ״ב:ב׳); והוא גם כן ספרם אחר כן, כי נוספו עליהם מעת שמלך שלמה. ³ואפשר שהגרים האלה הם העם הנותר מן האמורי ומן החתי והפריזי והיבוסי כמו שאומ׳ בסמוך (להלן ח׳:ז׳), ⁴כי אותם העלה שלמה למס ״עד היום״ (שם ח׳:ח׳) לעשות לו מלאכתו והערים אשר בנה. ⁵וקראם ״גרים״ לפי שלא היו עובדי ע״ז, כי לא היו מניחים אותם לעבוד ע״ז בימי דוד ובימי שלמה שהיתה יד ישראל תקפה; ובתנאי זה הניחום לשבת בארץ, ⁶ועשה מהם דוד ושלמה חוצבים וסבלים ועושי מלאכתו (להלן פס׳ יז).

1. שם, על משקל ״איל״ וכו׳. ופירושו: מִנְיָן; השוו התרגום. וראו גם ספר השרשים ערך ״ספר״. על אותו משקל ראו מכלול קמ״ה.-קמ״ו.

2. כמו שאמ׳ למעלה וכו׳. באמת אין משם הוכחה שדוד ספר אותם, רק שהוא אסף אותם והטיל עליהם את המלאכה. אבל רד״ק מניח שמניינו של דוד הנזכר כאן היה במסגרת אותו מאורע.

3. ואפשר שהגרים האלה וכו׳. כוונתו היא לכל הגרים, לא רק לאלה שהוספו.

4. כי אותם העלה שלמה למס וכו׳. על פי דברי הימים ב ח׳:ח׳. מהמשך הדברים מוכח שלדעת רד״ק, גם דוד העמיד את בני האומות האלה לעשות מלאכתו, ולא רק שלמה הנזכר בפסוק דלהלן. ואולי הכוונה כאן היא שלמרות שדוד העבידם לצרכים מסויימים, שלמה הוא שהעבידם באופן קבוע, ״עד היום״.

5. וקראם ״גרים״ וכו׳. ראו עוד ספר השרשים ערך ״גור״ על המשמעות הדתית של המונח ״גר״.

6. ועשה מהם...חוצבים וכו׳. הלשון היא על פי פסוק יז. אולי לשון היחיד של ״ועשה״ ושל ״מלאכתו״ בדברי רד״ק מושפעת מלשון היחיד של ״ויעש״ שבאותו פסוק המתייחס לשלמה בלבד, למרות שרד״ק מזכיר גם את דוד.

The sefar (=census). This is a noun, in the pattern of eyal (=strength; Ps 88:5), serad (=service; Exod 39:1), and she’ar (=remnant; Isa 10:21).

By which [Solomon’s] father David had counted [the alien-converts]—as it says above: “David gave orders to assemble the alien-converts living in the land of Israel, and assigned them to be hewers” (1 Chronicles 22:2). But later on Solomon counted them again, because their numbers had grown since the time he became king. It is possible that these alien-converts were the remnant of the Amorite, Hittite, Perizzite, and Jebusite nations, consistent with what the text says just below (8:7); for Solomon subjected them to forced labor “to this very day” (ibid. 8:8) to perform his tasks and [to work on] the cities he arranged to have built. They are called alien-converts (gerim) because they were not idol-worshipers; for in the days of David and Solomon, when the Israelites had the upper hand, they did not permit them to worship idols. It was on this condition that they permitted them to reside in the land; and David and Solomon made them into hewers, porters, and general laborers (v. 17).

אחרי הספר אשר ספרם דוד אביו – רוצה לומר: אחרי המספר מנה אותם דוד אביו וידמה מזה המקום כי כאשר כנס דוד את הגרים לעשות את בית המקדש אז מנה אותם.

הגירים – הם הגבעונים.

ויספור – עתה בא לפרש מ״ש בתחלת הענין (שהעתיק מס׳ מלכים) שספר שבעים אלף סבל וכו׳, באר פה שזה היה אחרי הספר שספר דוד, ר״ל חוץ מן הגרים שספר דוד ויחדם אל בנין המקדש, וכבר בארתי (מלכים א ט׳:כ״ג) שבימי דוד היו כ״ה אלף, וזה היה חוץ משל שלמה, ויתר הדברים התבארו במלכים (ה, כט; ט׳:כ״ג):

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וַיַּ֨עַשׂ מֵהֶ֜ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַעֲבִ֥יד אֶת⁠־הָעָֽם׃

And he set seventy thousand of them to bear burdens, and eighty thousand to be hewers in the mountains, and three thousand and six hundred overseers to set the people at work.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

וַעֲבַד מִנְהוֹן חֲבוֹרָן (ס״א גוּבְרִין) שַׁבְעִין אַלְפִין דִמְסוֹבְרִין בְּכִתְפָא וְתַמְנִין אַלְפִין דְפָסְלִין בְּטוּרָא וּתְלָתָא אַלְפִין וְשִׁית מְאָה דְשַׁלִיטִין מְטוּל לְאַפְלָחָא יַת עַמָא.

ויעש מהם שבעים אלף וגו׳ – מה שחזר ומזכירן ומזכיר המספר בשביל שהפסיק הענין לכך הוצרך לומר אף עתה ולא יפסוק עד שיכלה כל הבנין ואומר מיד ויחל שלמה לבנות וגו׳ (דברי הימים ב ג׳:א׳) ואפילו בפסוק א׳ מנהגו שיפסיק הענין ומתחיל לדברי הראשון כמו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וגו׳ (במדבר ט״ז:ו׳), ולמחרתו כתיב ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו׳ (במדבר ט״ז:ט״ז) וחוזר ואמר וקחו איש מחתתו וגו׳ (במדבר ט״ז:י״ז) אלא לפי שהפסיק בכמה פסוקים הוצרך שנית להכתב וכ״ש כאן.

And he made of them seventy thousand, etc. The reason he mentions them again and mentions the number is that he interrupted the topic; therefore, he had to repeat it again now. And he did not stop until he finished the entire [account of the] building, and he says immediately (3:1): "And Solomon commenced to build, etc.⁠" Now, even with one verse, it is customary to interrupt the topic and [then] to begin [again] with the previous statement, e.g., (Num. 16:6): "Do this: take yourself, etc.⁠" And the morrow, it says (ibid. 16f.): "And Moses said to Korah: You and all your band, etc.,⁠" and he repeats and says, "and let each man take his censer and place, etc.⁠" Since he interrupted with many verses, it was necessary to rewrite it, and how much more so here.

להעביד את העם – (א״ה במקרא גדול כתיב להעביר ברי״ש אבל בכל שאר דפוסים כתוב בדל״ת וכן בעל מאיר נתיב הביאו בשרש עבד בדל״ת וכן עיקר ע״כ).

מנצחים – מלשון נצחון והתגברות ונגישה.

ויעש מהם וכו׳ – עם כי כבר נאמר למעלה חזר ואמר לסמכו לספור הבנין.

מנצחים – רודים ונוגשים את העם לעשות העבודה ולא ירפו ידיהם מן מלאכה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון